הזעת יתר

איך להתמודד עם הזעת יתר

החדשות הטובות בנוגע לתופעת הזעת היתר היא, שעד העשור השישי של חייכם היא אמורה להיעלם לחלוטין. אבל עד שזה יקרה, הנה כמה פתרונות וטיפולים פשוטים שיהפכו את הקיץ שלכם ממטרד להנאה

מאת ד"ר איל קרמר

ההזעה היא אחת הפעולות החשובות שגופנו עושה, בעיקר בימי הקיץ החמים, זאת על מנת לאזן את רמות החום ולצנן את עצמו. מלבד זאת, קיימת גם "הזעה רגשית" – כזו הנובעת ממתח, מהתרגשות יתר, מלחץ או מפחד – וכמובן, אנו מזיעים גם אחרי פעילות גופנית מסיבית.

אלא שבקרב חלק מהאוכלוסייה, ההזעה אינה קשורה ברמות החום; מדובר באנשים הסובלים מהזעת יתר לאורך כל השנה, מטרד הגורם להם מבוכה וחוסר נוחות והמתבטא בתחושת רטיבות ובכתמי זיעה, בעיקר מתחת לזרועות אך גם בכפות הידיים והרגליים, באזור הגב ועוד.

מבוכה זו גורמת לסובלים מהזעת יתר להימנע מלחיצות ידיים או מנגיעה בדפים כתובים, שמא יימחק הדיו; להתקלח כמה פעמים ביום; להחליף כמה חולצות במהלך היממה; להימנע מלבישת חולצות בצבעים מסוימים, כדי לא להיות נבוכים מסימני הזיעה תחת בית השחי; להימנע מהופעה בציבור או מול קהל בשל התופעה; ואף חווים קושי במצבים אינטימיים, מחשש מפני תגובת בן/בת הזוג.

לשאלה, מדוע חלק מסוים באוכלוסייה לוקה בהזעת יתר, אין תשובה ברורה – מלבד העובדה שבכ-25 אחוז מהמקרים לפחות הגורם הוא גנטי. במקרי הזיעה בכפות הידיים נמצא רכיב גנטי הגורם לתופעה, אולם בכל מקרה אין מדובר בתורשה, אלא במקרים שבהם ניתן למצוא הזעת יתר אצל בן משפחה נוסף. התיאוריה המוסכמת ביותר על רופאים היא כי מדובר בתופעה הנגרמת בשל כשל או כתוצאה מגירוי יתר של מערכת העצבים.

מאפייני הבעיה:

הלוקים בהזעת יתר הם בדרך כלל אנשים בריאים וצעירים בגיל 18-16 ואילך, הסובלים לרוב מהתופעה עד שנות ה-50 שלהם. מגילאים אלה ואילך, התופעה מצטמצמת או נעלמת.

כייוון שקשה להגדיר מהי הכמות הנחשבת כהזעת יתר, קשה גם להעריך כמה אנשים בדיוק סובלים מהתופעה. מחקרים מצאו כי בארצות הברית יותר ממיליון בני אדם סובלים מהזעת יתר מתחת לזרועות – אך כ-66 אחוז מהם הודו כי מעולם לא פנו להתייעצות רפואית בנושא, כנראה משום שלא חשבו שהם מצויים בקטגוריה או שיש דרך לפתור את הבעיה, ומרביתם כנראה פשוט חשו מבוכה.

מתי מדובר בהזעת יתר?

באופן כללי, ניתן להגדיר ארבעה סוגי הזעה:

*  הזעה נורמלית: הזעה שאינה מפריעה לפעילות היומיומית התקינה. בדרך כלל היא מופיעה מתחת לזרועות ולרוב אינה נראית לעין.

*  הזעה נסבלת: הזעה אשר רק מדי פעם מפריעה בפעילות.

*  הזעה לעתים קרובות: הזעה שמפריעה בכל פעם כשהיא מתרחשת.

*  הזעה תמידית: הזעה הגורמת לסבל בתפקוד היומי.

יצוין כי שני הסוגים האחרונים מצדיקים ומאפשרים טיפול.

מעבר לכך, הזעת יתר מוגדרת כמצב שבו התופעה מתרחשת בתדירות הגבוהה  מפעם אחת בשבוע, כשהמטופל חש סבל רב וכשההפרעה מתרחשת יותר מששה חודשים ברציפות.

דרכי טיפול:

*  דיאודורנטים: השלב הראשון הוא שימוש בדיאודורנטים פרספיראנטים (נוגדי זיעה), הגורמים להתכווצות בלוטות הזיעה ובעקבותיה – להפחתה בהזעה.

*  משחות: בשלב הבא עוברים לשימוש במשחות המכילות אלומיניום. החיסרון: עלולות ליצור גירוי בעור.

*  בוטוקס: אם עדיין לא מורגשת הקלה, עוברים להזרקת בוטוקס. לאחר התבוננות של שנים בפעולתו של הבוטוליניום (בוטוקס), הוחל לפני כ-11 שנה להשתמש בו למטרת עצירת הזעת יתר, בעיקר מתחת לזרועות ובכפות הידיים. מחקרים העלו, כי הזרקת

בוטוקס לאזורים הסובלים מהזעה מוגברת מונעת את הגירוי לכיווץ ולהתרוקנות של בלוטות הזיעה, ועל ידי כך מקטינה את כמות הזיעה. ההשפעה ניכרת לאחר כשבוע עד כשלושה שבועות ומחזיקה מעמד שלושה עד שבעה חודשים, כאשר אצל מרבית

המטופלים ההשפעה נמשכת על פני כחצי שנה. הבוטוקס נחשב כפתרון מצוין ובטוח לשימוש, שאינו גורם לגוף ליצור זיעה במקומות אחרים (כפי שעלול לקרות בניתוח). הטיפול בבוטוקס מפחית את כמות הזיעה בכ-80-70 אחוז והופך את הזעת היתר

לסבירה ונורמלית.

*  ניתוח: קיימת גם אפשרות להוציא את הבלוטות בניתוח אנדוסקופי (באמצעות טלסקופ זעיר וללא חתכים חיצוניים), שבמהלכו נחתך העצב שאחראי להזעה. אולם, מדובר בניתוח על כל המשתמע מכך, והסיכון הוא שהגוף "יפצה" ויגרום להזעה מוגברת

במקומות אחרים.